דיני עבודה- מקומם של משרדי בוטיק בעיתות משבר וחוסר וודאות
מאת: שלום בר, עו"ד ומגשר
רבים מהארגונים מתלבטים בסוגיה האם להתקשר עם משרד עורכי דין גדול אשר יתן מענה כולל ורחב בכל תחומי המשפט, או שמא עדיף להתקשר עם מספר משרדים בעלי התמחות מיוחדת וספציפית.
הדעות חלוקות ומן הסתם התשובות אינן חד משמעיות ויש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהשניים הנגזרים משיקולי נוחות, שיקולים כלכליים ועוד.
מאמר זה אינו בא לתת מענה כללי וחד משמעי לסוגיה סבוכה זאת, אך הוא בא להתריע ולהדגיש כי לאור התמורות החלות במשק הישראלי, הן בתחום חקיקת העבודה הון בתחום הכלכלי, הפך תחום דיני עבודה לתחום בו נדרש יעוץ ממוקד ומקצועי אשר ניתן על ידי גופים בעלי ראיה מערכתית, כלכלית ומשפטית ובעלי התמחות מיוחדת בתחום יחסי העבודה, וניהול משברים.
עקב השפעות המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות השוררים במדינה נדרשים ארגונים רבים, לקדם שינויים ארגוניים, צעדי התייעלות, פרישה וחסכון.
תהליכים אלה מחייבים יעוץ משולב וממוקד בשני תחומים האחד יעוץ ארגוני חברתי והשני מתחום דיני עבודה ויחסי עבודה. ויתור על אחד הנדבכים, עלול לגרום לכישלון המהלך כולו על כל המשתמע מכך.
זאת ועוד, השנים האחרונות מתאפיינות בחקיקת עבודה עניפה אשר מעבר לעליות הכספיות מטילה על המעביד חובות שונות אשר אי עמידה בהן עלולה להביא לחיוב בקנסות מנהליים, תשלומי פיצוי ללא הוכחת נזק, ובחלק מהמקרים להגשת כתבי אישום פליליים, לרבות כנגד רמת ההנהלה.
וכך נקבע לדוגמא בתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, התשס"ח–2008 - תלושי שכר וניכוי שכר שלא כדין,
עונשין
ס. 25ב. (א) "מעביד העושה אחד מאלה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[2] (בסעיף זה – חוק העונשין)"
" לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;"
"מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב). "
ס. 25ב (ב) "מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."
ס. 25ב (ג) "מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין"
נטל ההוכחה
ס. 26ב. (א) "בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו"
ארגונים רבים אשר לא נערכו בהתאם לשינויים המתחייבים מהוראות התיקון לסעיף 24 הנ"ל עלולים למצוא עצמם משלמים עשרות ומאות אלפי ₪ לעובדים, ומנהליהם חשופים לתביעות פליליות. ולמותר לציין כי עוד בפתח הצעות חוק דומות נוספות אשר כחוט השני וכאמצעי לישום ואכיפה, מטילות אחריות על המנהלים בארגון.
נראה כי לאור שינוי החקיקה התכופים וחוסר הוודאות הכלכלי, גובר הצורך של ארגונים בהתקשרות עם משרדים בעלי התמחות ספציפית וממוקדת בתחום דיני עבודה, יחסי עבודה וניהול משברים.
עבודה משותפת של גורמי משאבי האנוש בארגון יחד עם יעוץ משפטי ממוקד ומקצועי בתחום דיני עבודה אשר תתרכז בהעשרת הידע, עדכון שוטף בחוקים חדשים, עדכוני פסיקה, קביעת נוהלי עבודה, קביעת תהליכי בקרה וכו' עשויה להקטין את החשיפה של הארגונים לתביעות אזרחיות ופליליות בתחום העבודה.
כאן בא לביטוי באופן ברור ומובהק היתרון היחסי של משרדי ה"בוטיק" אשר מסוגלים לתת מענה לצרכים אלה, תוך שילוב ידיים ועבודה סינרגטית עם מנהלי משאבי האנוש כאשר המטרה הראשית הינה מניעת סכסוכים ותביעות וזאת בניגוד לטיפול בתביעות וצמצום נזקים בדיעבד.
שלום בר, עו"ד ומגשר
