דעה // אינסטגרם משתעשעת בשדה מוקשים משפטי
שימוש של אינסטגרם, או כל רשת חברתית אחרת, בצילומי גולשים, צפוי לגרור תביעות זכויות יוצרים מסביב לעולם
מאת: עו"ד נעמי אסיא
באחרונה עידכנה הרשת החברתית אינסטגרם את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש בשירות - לפיהם, מה-16 בינואר, תוכל הרשת לעשות שימוש מסחרי בתמונות שמפרסמים הגולשים. ההודעה זכתה להד גדול בכלי תקשורת רבים, ויצרה גלי מחאה עזים. לאחר מחאה והקפאה של חשבונות גדולים, וביניהם של הנשיונל ג'יאוגרפיק, נסוגה הרשת מכוונתה.
מניסיוני, מימוש הצהרתה הראשונית של חברת אינסטגרם בעתיד, על ידה, או על ידי רשתות חברתיות אחרות, תהווה סיכון משפטי חמור ותגרום לרשתות אלה להסתבך במשפטי קניין רוחני מול גולשים - בהם קרוב לוודאי יפסידו.
יש להבין שהכוונה של רשתות חברתיות להשתמש בתמונות גולשים נופלת לבורות משפטיים רבים, ומפרה ברגל גסה מספר רב של חוקי זכויות יוצרים בישראל. גם אם אפליקציה או תוכנה מאפשרות שינויים אסטתיים בתמונה בחינם - אין לבעלי התוכנה של האפליקציה כל אפשרות חוקית לנכס לעצמם זכויות יוצרים לתצלום. כמו כן, ההסכמה על העברת הקניין הרוחני מהצלם אל הרשת צריכה להיות מדעת, לא בלחיצה סתמית על תנאי שימוש - ולכן, עצם ההסכמה של הגולש על תנאי השימוש של הרשת לא מקנה לחברה שום זכות שימוש בתמונותיו.
מכוח חוק הגנת הפרטיות בישראל לאדם יש זכות על דמותו ולכן בשום מקרה אין להשתמש בדמותו של אדם לפרסומת ללא רשותו. על כך כבר ניתנו פסקי דין לא מעטים בעבר. מעבר לכך, החוק בישראל אינו מתיר שימוש בתצלום ללא אזכור שם הצלם. השימוש חייב לקבל אישור מראש של הצלם, ולא ניתן להתעלם מדרישות כספיות של צלם ולהשתמש בתצלום פרי עמלו. שימוש של אינסטגרם, או כל רשת חברתית אחרת, בצילומי גולשים צפוי לגרור מן הסתם תביעות זכויות יוצרים מסביב לעולם.
.
.
האם יש זכויות על צילומי נוף?
גם הנימוק שתמונות נוף לא נושאות עימן זכויות יוצרים, הוא נימוק שכנראה לא ימצא אחיזה אם תגיע סוגיית שימוש כזו לבית המשפט בישראל. באחרונה, קיבל ביהמ"ש העליון הלכה לפיה חוק זכויות היוצרים על תצלומים יחול לא רק על תצלומים מבויימים, אלא גם על תצלומים תעודיים. הסוגייה הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון, עקב תביעתו של הצלם אמיר ויינברג שתמונה בה הנציח את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין עיטרה מדליה לזכרו - מבלי לקבל את רשותו ומבלי לשלם לו תמלוגים על השימוש בתצלום.
הפרשה החלה כאשר מעצב המדליות אליעזר ויסהוף, התבקש בשנת 1998 לעצב מדליית זיכרון לרבין על ידי המטבעה הנורווגית המלכותית. המדליה נוצרה בהתבסס, או לטענת ויסהוף, בהשראת התצלום שצילם ויינברג.
ויינברג הגיש תביעה לבית משפט השלום כנגד ויסהוף בטענה שבעיצוב המדליה הופרה זכות היוצרים והזכות המוסרית שלו. בית משפט השלום קיבל את התביעה, אך ויסהוף עירער למחוזי, וזה קיבל את הערעור ודחה את התביעה.
וינברג לא ויתר, ובחר לערער על פסיקת בית המשפט המחוזי ולערעור הצטרפה שורה ארוכה של צלמי עיתונות שלא היו צד לתיק המקורי. בסוף אוגוסט 2012, החליטו פה אחד שלושת שופטי העליון לקבל את הערעור. שלושת השופטים מצאו לנכון להבהיר כי הצילום התיעודי הינו צילום ככל צילום, וככזה חלה עליו הגנת חוק זכות יוצרים.
החלטת בית המשפט העליון רצופה באמירות חדות וחד משמעיות בדבר היותו של הצילום התיעודי יצירה לכל דבר ועניין. נקבע כי עצם העובדה שהצלם התיעודי לא מביים את הצילום אינה שוללת את המקוריות והיצירתיות שבצילום התיעודי. נקבע כי "המקוריות יכולה להתבצע בהיבטים רבים ושונים כמו בחירת התזמון הנכון; בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת הרקע לתמונה וטכניקת הצילום; עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת הנושא וסידורו".
בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי העתקה מפרה יכולה להתקיים גם אגב שינוי במימד או במדיה אך עם זאת הוא מבהיר כי ככל שהשימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי יותר, כלומר, עבר שינוי מדיה קיצוני יותר - כך יהיה קל יותר להכיר בו כשימוש הוגן.
עם זאת, בית המשפט העליון מבהיר כי זכות היוצרים של הצלם התיעודי אינה על הדמות המצולמת, אלא על הביטוי הקונקרטי של הדמות כפי שהיא מופיעה בתמונה.
המחברת היא בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים נעמי אסיא ושות*' דה מרקר 20.12.2012
