הסוף לתובעים הסדרתיים בתביעות הספאם ...
הגישו נגדכם תביעת ספאם על דיוור אלקטרוני לרשימות תפוצה ? החוק אולי יעמוד לצדכם ....
דיוור אלקטרוני כמותי מהווה שיטת שיווק ידועה, זולה ומקובלת בארץ ובעולם. אולם לאחר חקיקה, משנת 2008, שקבעה את תיקון 40 לחוק הבזק, הנקרא בלשון העם "תיקון חוק הספאם", נאסרה הפצה כמותית של דוא"ל אלא בתנאים מגבילים ומוגדרים.
החוק קבע פיצוי גבוה, ללא הוכחת נזק, של 1,000 ₪, לכל דבר דואר, והתיר אף להגיש תביעות ייצוגיות.
ענף שלם של תביעות וסחר מכר התפתח סביב הנושא של דיוור כמותי בעקבות זאת. סדרת עו"ד ממולחים מיהרו לאסוף כמויות של דברי דואר, שהגיעו אליהם, ולתבוע בגינם חברות שונות. בשל כמות דברי הדואר שנאספו, הגיעו סכומי התביעות לעשרות אלפי שקלים.
שיטת פעולה זו אינה תקינה, לא בעיני החוק ולא בעיני בית המשפט.
היטיב לבטא זאת לאחרונה השופט יובל גזית בפס"ד שיצא תחת ידיו בעניין תביעתו של עו"ד אילן חזני :
תק 55492-08-10 עו"ד אילן חזני נ' גו 443 בע"מ (תל אביב-יפו),30/01/2012:
"במקרה שלפני אין עסקינן באזרח הפשוט שראה לנגד עיניו המחוקק.
התובע הינו עורך דין וכלכלן, מנהל אתרי אינטרנט ובקי ברזי המרשתת (אינטרנט).
10. התרשמתי כי התובע אינו נפגע שהחוק בא להגנתו אלא יזם הרואה בחוק אפשרות להתעשר על חשבון שולח ההודעות.
11. אין זו התביעה הראשונה של התובע כאדם פרטי וכעורך דין המייצג לקוח.
התביעה הוגשה כפלטפורמה להגשת תובענה ייצוגית כפי העולה מניסוחה, וראה למשל כותרת סעיף 64א., כמו גם סעיפים 65 ו-66 לכתב התביעה."
"לא מצאתי בקבלת דברי הדואר משום טרדה וטרחה לתובע או פגיעה בנוחותו וזאת נוכח התנהגותו."
"התרשמותי הינה כי התובע רואה בכל מייל שכזה כמוצא שלל רב, שומר אותו וממתין לנוספים על מנת להכין את התביעה המתאימה."
"תביעתו והתנהגותו של התובע מעוררות תהיותבאשר לתום ליבו."
בפס"ד עו"ד אילן חזני נגד 443 (שבוטל מאוחר יותר, בהסכמת הצדדים, כמתואר להלן) קבע כב' הש' גזית, כי התנהלות של עו"ד, הבוחר להגיש כמות תביעות נגד חברות, שלטענתו מפרסמות באמצעות דואר אלקטרוני, אינה הוגנת ומעוררת תהיות לגבי תום הלב של התובע
.
שיטת העבודה, שיושמה על ידי מספר עו"ד זריזים, ושלפיה אוגרים מספר גדול של הודעות דואר אלקטרוני בלי לבקש, קודם לכן, הסרה מרשימות התפוצה, ואז מגישים תביעה, היא אשר זכתה לביקורת נוקבת מצד ביהמ"ש הנכבד.
לאור כל האמור, דחה בית המשפט את תביעת התובע, שהוא עו"ד במקצועו.
מן הראוי להדגיש, כי בערעור, שהגיש התובע, עו"ד אילן חזני, על פסה"ד בעניין, הושגה בין בעלי הדין פשרה, מחוץ לכותלי בית המשפט, ופסה"ד בוטל בהסכמת הצדדים.
בעיניי, אין בביטולו בהסכמה של פסק הדין, במסגרת פשרה בערעור, כדי לשנות את רוחם ואת מהותם של הדברים, שנקבעו על-ידי כב' הש' גזית, בהם הוא הבהיר כי תובע חסר תו"ל, המתעשר באמצעות ניצול פרצות בחוק, אינו ראוי לסעד, היות שהוא פעל בחוסר תום-לב ובניגוד למטרת החוק לפצות תובע תם-לב.
גישתו של כב' השופט יובל גזית קבלה משנה תוקף, לאחרונה, בפסיקתו התקדימית של שופט ביהמ"ש המחוזי, פרופ' עפר גרוסקופף, אשר דחה 17 תביעות ייצוגיות, שהוגשו על ידי משרד עו"ד אחר, בשמם של 17 תובעים שונים.
התביעות נדחו היות והשופט הנכבד ראה בהן ניצול לרעה של כלי התביעה הייצוגית, בלא כל סיבה הגיונית לפצל ולהגיש, למעשה, 17 תביעות שונות, אשר האמור בהן זהה כמעט לחלוטין.
לדבריו של השופט:
"קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית מ 17 הבקשות שהוגשו על ידי המבקשים".
עוד הוסיף וקבע קביעה משמעותית, שלפיה:
"דרך פעולת המבקשים, כפי שפורטה לעיל, מעידה עליהם כי כוונת מכוון עמדהמאחורי מעשיהם. בעמדו בפני חוסר תום לב קיצוני שכזה, אשר פגיעתו קשה עד כדיזילות מכשיר התובענה הייצוגית, אין בית המשפט יכול לעצום אתעיניו, ולהסתפק בתגובה פחותה מאשר סילוק ההליכים ודחיית התובענות האישיות".
כב' השופט ביקר את השיטה החוזרת על עצמה לראות במפרסמים כיס עמוק, לאגור כמות דברי דואר, ואז להגיש סדרת תביעות אחידות כמעט, כדי להשיג רווח.
החוק נועד להגן על האזרח הפשוט, שנפגע מחוסר היכולת להפסיק את קבלת דברי הדואר, אולם אינו כלי להתעשרותם של יזמים זריזים ושל משרדי עו"ד מתוחכמים.
גורמים אלה עושים שימוש לרעה בחקיקה, אשר נועדה להגן על האזרח הפשוט, והמחבלים בעקרונות שלשמם נחקקו.
היות שמרבית התביעות בתחום הדיוור הכמותי מוגשות לבית המשפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום, אין כמעט ערך מנחה או מחייב לפסקי הדין, וכל שופט רשאי ויכול לסטות מההלכה כפי שיחפוץ.
לעומת זאת קביעותיו התקדימיות של ביהמ"ש המחוזי, במסגרת דחייתן של התביעות הייצוגיות, לאור ניצול החוק לרעה, הן פסיקה מנחה, אשר כדי לשמור על אחידות שומה על הערכאות הנמוכות יותר - כגון בימ"ש השלום ובימ"ש לתביעות קטנות - כי יפעלו על-פיה וברוחה.
ניתן לצפות שמעתה ימצאו תובעים סדרתיים, המבקשים לנצל את תיקון 40 לחוק הבזק, כי הדרך להתעשר קשה הרבה יותר.
תימוכין לכך התקבלו באוקטובר 2015
כאשר התפרסם כי עו"ד שתבע פיצוי לפי חוק הספאם בתביעות קטנות, חוייב לשלם 5000 שח הוצאות בית משפט בשל התנהלותו .
השופט מנחם קליין טען בפסק הדין : " כי מטרת המחוקק היתה להגן על האזרח מהשורה ולא למצוא אפיקי הכנסה לעורכי דין "
* למען הגילוי הנאות - מחבר המאמר מייצג מספר חברות, העוסקות בהפצת דואר אלקטרוני כמותי, לרבות בהליכים, שעו"ד חזני צד להם.
מאת: עו"ד שי ארז
