פרס רפפורט לשנת 2019
11/3/19, מערכת
פרס רפפורטהמוענק מאז שנת 2006 הוא אחד ממוסדות הפרס החשובים והיוקרתיים בישראל המגלם בתוכו את תמצית חזונם ומורשתם של בני הזוג ברוך ורות רפפורט ז"ל. הפרסים, בסך כולל של כמיליון ש"ח, מוענקים מדי שנה בשלוש קטגוריות: אמנות, בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות, מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, ו-עשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית, המוענק השנה לראשונה בשיתוף העיתון גלובס.
פרסי רפפורט מוענקים בכל שנה בטקס שמתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות לציון יום הולדתו של ברוך רפפורט ז"ל, שנפטר במארס 2010. טקס הענקת הפרסים התקיים השנה אמש , ה-10 במארס 2019.
בשנת 2018 לא התקיים טקס הענקת הפרסים עקב פטירתה של רות רפפורט, וכעת בתום שנת האבל חוזרים בני המשפחה להעניק את הפרס ע"פ מורשתם של ברוך ורות רפפורט ז"ל.
הזוכים והזוכות
פרס רפפורט לאמנות
פרס רפפורט לאמנות מוענק מאז שנת 2006 לאמנים אשר פועלים ומתגוררים בישראל.
הפרס לאמן בכיר ע"ס 85,000 דולר יוענק השנה לאמן דוד גינתון.
הפרס כולל 35,000 דולר אשר הוענקו לאמן עצמו ו-50,000 דולר למימון תערוכה המלווה בקטלוג.
הפרס לאמן צעיר ומבטיח ע"ס 35,000 דולר יוענק לאמן ערן נוה.
הפרס כולל 15,000 דולר אשר הוענקו לאמן עצמו ו-20,000 דולר למימון תערוכה המלווה בקטלוג.
כל אמן זוכה בפרס תורם עבודה לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית. האוסף כולו ייתרם למוזיאון תל אביב לאמנות.
חבר השופטים בועדת פרס רפפורט לאמנות לשנת 2019:
- דורון רבינא – אוצר ראשי, מוזיאון תל אביב לאמנות – יו"ר הועדה
- סוזן לנדאו – מנכ"לית לשעבר, מוזיאון תל אביב לאמנות
- דלית מתתיהו - אוצרת בכירה לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות
- דורון סבג – יו"ר ועדת תערוכות ורכישות, מוזיאון תל אביב לאמנות
- פרופ' מיכל נאמן – אמנית, כלת פרס ישראל לאמנות פלסטית לשנת 2014
- רבקה סקר
- עירית רפפורט
ביוגרפיות זוכים:
דוד גינתון נולד בשנת 1947 בתל אביב. בין השנים 1969 ו–1975 למד לימודים חלקיים בפקולטה לאדריכלות בחיפה ובחוגים להיסטוריה של האמנות ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית. לימד במחלקה לאמנות בבצלאל ובפקולטה לאומנות של מכללת בית ברל. זכה בפרס קרן אמריקה ישראל ופעמיים בפרס שר התרבות. תחילת דרכו האמנותית בשנות ה-70 עמדה בסימן מובהקות הציור כמדיום מרכזי הנושא את האמנות. בהמשך, בהשפעת האמנות המושגית שהתעלמה מן ההבדלים המדיומליים, נעשו עבודותיו בעזרת צילום, טקסטים ואובייקטים. האמנות ועשייתה כנושא של העבודה (ארס פואטיקה) הייתה ללב עשייתו. באופן זה, גינתון מיקם את עצמו ביחס לאמנות המערבית על מנת להדגיש את המחויבות שלו להיסטוריה של האמנות ובה בעת את העמדה הפריפריאלית שלו כאמן ישראלי. בראשית שנות ה-90 הפך גינתון את הצד האחורי של הציור לנושא העיקרי של עבודתו. תחילה בסדרת צילומי "צד אחורי" של ציורים מתוך האוסף הישראלי והבין לאומי של מוזיאון תל אביב לאמנות, ובהמשך בציורי צד אחורי במסורת ציור "הטעיית העין"
(Trompe L'oeil), שהיו לנושא הבלעדי של עבודתו עד היום. בעבודות אלה שהוצגו כקבוצות: "הצייר האנגלי", "גן-עדן קונספטואלי" ו"קבוצת הריקים", מתקיים יחס דיאלקטי בין יש ואין.
גוף העבודה של דוד גינתון מגלם את כושרה של היצירה להתקיים במישור אחד עם הפרשנות אודותיה, ובכך הופך המעשה הפרשני לבשר החי של הציור.
---
ערן נוה, יליד רחובות 1979, בוגר תואר ראשון ושני בתוכנית ללימודי אמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. עבודתו של נוה רב מדיומלית ופועלת בתחומי הציור, פיסול, רישום, ווידאו ופרפורמנס. חומרי הגלם איתם הוא עובד הם לרוב חומרים זמינים ויומיומיים, ולצדם חומרי השראה מטאפיזיים כמו זמן וחלל. עבודתו מורכבת ממערכות מאולתרות הנראות כהרהור אודות מצבים נפשיים ופיסיים כגון דעיכה, דיכאון, ריקבון ואימה, לצד שאלות מסורתיות מודרניסטיות כמו יחס בין צורה ותוכן והעדפת עמדה גבולית בין המקצועי לחובבני, המתוכנן והאקראי. נוה נוגע בשאלות פנים אומנותיות, מעלה תהיות הקשורות לאופני מבע, סגנון, גבולות השפה, מדיום ודרכי ביצוע.
עבודותיו משופעות בהומור שחור ובדיחות פנימיות המחזירות את מעשה האמנות אל המציאות הבנאלית ואל עמדה המפנה גב אל המונומנטאלי. הלך הרוח השורה בעבודות נסחף אל עבר מחוזות של אסקפיזם חלומי וסוראליסטי ללא ויתור על הנוכחות החומרית ומגע היד.
