ביקוש גובר לרי-לוקיישן בדובאי.
מועדוני לילה, חופים שטופי שמש, עצי דקל, תלושי שכר חופשיים ממס ושאר ירקות. משהו בדובאי, המפורסמת באיחוד האמירויות גורם לחיים במדבר להראות יוקרתיים ואקזוטיים. יותר ויותר אזרחים מערביים לוטשים עיניים לעבר רי-לוקיישן בדובאי, מרבית המועמדים מגיעים ממדינות מערב אירופה (בעיקר אירלנד, סקנדינביה, בריטניה וגרמניה). המדינה הערבית זקוקה למהנדסים, אנשי שיווק, מומחים בתחום הכלכלה ועוד. מרבית עובדי החברות הבכירות המשק בדובאי הינם זרים (כ-80%!), אולם מרביתם ממוצא ערבי. זאת כיוון שחברות חברות בדובאי מעדיפות להעסיק ערבים שמכירים את התרבות הערבית ומסוגלים לנווט את כישוריהם החברתיים בהתאם. רבים מתושבי דובאי המערביים אמנם מצליחים להגיע לרווחה כלכלית לבסוף, אך מתקשים ביצירת קשרים והתערות חברתית. מסתבר כי המקומיים מגיבים לקשרים עסקיים רק כאשר מתקיימים איתם קשרים חברתיים חמימים במקביל. הדבר קשה יותר לבעלי משפחות, שילדיהם נשלחים בדרך כלל חזרה לארצות מולדתם כאשר מגיעים לגיל בית ספר, זאת כיוון שהחינוך הטוב של דובאי יקר מאוד ונוקשה מאוד. בכל מקרה, מרבית הזרים שמגיעים לדובאי, אינם נשארים שם מעבר לשנות העבודה שלהם ועוזבים לאחר גיל הפרישה, זאת כיוון שזרים אינם זוכים לאזרחות שוות זכויות ונאלצים לעזוב.
לקריאה נוספת: http://www.bbc.com/capital/story/20140217-oasis-or-mirage-for-expats
.17.2.2014
מאת: אלינה דיזיק
